זה הלינקדאין שלי - מוזמנים להתחבר
אני לא הייתי תלמיד מצטיין. וגם לא סטודנט מצטיין - בלשון המעטה.
האמת? הייתי די קרוב להיות אחד מאלה שנושרים כבר בשנה הראשונה ללימודים.
מה שהחזיק אותי בפנים הייתה ידיעה אחת פשוטה:
בעוד ארבע שנים, עם תואר בהנדסת תוכנה, אהיה תלוי רק בעצמי. לא בחדו״א א׳, ולא בחדו״א ב׳.
אז שרדתי עוד שנה. ועוד שנה. לא מתוך אהבה גדולה ללימודים - אלא מתוך ראייה קדימה.
כשהבנתי שהאקדמיה לא תכין אותי לחיים האמיתיים
בשנה האחרונה לתואר כבר מאסתי לגמרי.
הבנתי שאין לי באמת מה לעשות עם רוב החומר הנלמד בעולם האמיתי.
לימים קראתי לזה עשייה פיקטיבית
במקום להתווכח עם המערכת, עשיתי מה שיכולתי:
התחלתי ללמוד לבד. במקביל. ופיתחתי פרויקט אישי.
מכאן הדברים התחילו להתגלגל.
הקמתי את אחת הרשתות החברתיות הראשונות בעולם.
זה היה הפרויקט הראשון שלי. כרגיל - כיוונתי גבוה.
לא בציונים, אלא במעשים ובהישגים שבאמת מקדמים אותי בחיים, ובתחומים שבאמת עניינו אותי.
ואז פגשתי את פרדוקס הג׳וניור
סיימתי את התואר, יצאתי לשוק, וכמו רבים מכם - נתקלתי בפרדוקס הקלאסי:
יש לי 0 ניסיון. והשוק דורש… ניסיון.
חיפשתי עבודה כמה חודשים, עד שמצאתי חברה קטנה שהסכימה לקבל אותי - בשכר מצחיק.
שם קרה הדבר החשוב באמת: רכשתי ידע בכמויות.
זה היה בתקופה שההייטק היה מרחץ זיעה, לא מיצג של מקררי גלידה.
עבדנו מצאת הנשמה עד צאת החמה. באמת - ראיתי זריחות מבעד לחלון המשרד.
כעבור שנה הסטארט־אפ הקטנטן הזה נסגר.
ושוב מצאתי את עצמי בשוק - הפעם עם יותר מ־0 ניסיון.
ומה קרה מאז?
ממתכנת ← התקדמתי למוביל טכני ← לראש צוות ← ראש קבוצה ←
ראש מחלקה ← חבר הנהלה ← מנהל של מספר אתרי פיתוח בעולם
בקיצור - הגעתי עד לאן שאפשר להגיע.
לא כי היו לי קשרים, או כי למדתי באוניברסיטה.
זה קרה כי לא קפאתי על השמרים.
כי הקפדתי לחשוב ולעשות אחרת.
כי עשיתי הרבה ממה שהרוב לא עושים - ולא עשיתי את רוב מה שהרוב עושים.
מה עשיתי כשהמקום לא סיפק את זה?
אף מקום שעבדתי בו לא היה מושלם. אבל בכל מקום מצאתי הזדמנויות ללמוד.
וכשלא היו - יצרתי אותן.
בזמן הפנוי:
• פיתחתי אפליקציות שהצליחו בארץ ובעולם
• כתבתי בלוג
• הלכתי לכנסים
• קראתי ספרים
• עזרתי לאנשים אחרים להצליח - ולמדתי מללמד
גם בעבודה. גם בחיים.
למה אני מספר לכם את זה עכשיו?
כי היום אנחנו נמצאים בתקופה הקשה ביותר של ההייטק.
בין אם אתם בוגרי תואר, קורס, או בוגרי ChatGPT - זה באמת לא משנה. ההתחלה תמיד קשה. במיוחד עכשיו.
כל מה שצריך הוא לעבור את המשוכה הראשונה.
כן, זה כולל “לירוק קצת דם”. אבל עם חוכמה, דיוק, וניסיון איכותי לצידכם - זה אפשרי.
והחל מהרגע הזה - הכול כבר תלוי רק בכם.
ומה אני מביא לשולחן?
ידע שלא היה לי בתחילת הדרך. ידע שצברתי במשך שני עשורים:
כג׳וניור, כמהנדס, כמנהל, כמגייס, וכמי שראיין מאות מועמדים וראה אלפי קורות חיים.
ידע שלרוב הפוך מהידע הזמין להמונים - שמשאיר אנשים תקועים בסטטיסטיקה של מחפשי העבודה. סטטיסטיקה שבשוק של היום כבר חוצה שנה וחצי של חיפוש בממוצע.
שורה תחתונה
להיכנע - זה לא אופציה. ורוב האלטרנטיבות יהיו גרועות יותר בטווח הארוך.
עם דיוק, חשיבה, ועבודה נכונה - אפשר.
וביחד - גם לעלות על דרך המלך לקריירה משגשגת.